שני סרטים חדשים נכנסו לטבלה, אחד מישראל והשני מבלגיה ושניהם סרטי ביכורים העוסקים בתלאותיה שוברות הלב של נערה צעירה. "עץ תאנה" (הישראלי) עוסק בנערה באתיופיה,  רגע לפני עלייתה ארצה ב-1989. "נערה" (הבלגי) עוסק בנערה טרנסג'נדרית שחולמת להיות בלרינה, ומגלה שגם לעבור תהליך של שינוי מין וגם אימוני ריקוד בבית ספר למחול הוא אתגר אחד יותר מדי עבור גופה ונפשה.

שני הסרטים קיבלו ציונים מאוד דומים מצד המבקרים, ולכן עבורי היה מעניין לראות מי מהם אהבו אחד מעט יותר ומי אהבו יותר דווקא את השני.

בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה דיברתי על "קפטן מארוול" ועל סרטים עלילתיים המבוססים על סרטי תעודה. האזינו בספוטיפיי או כאן

להמשך הקריאה…

"קפטן מארוול". חצי נלסון

להמשך הקריאה…

"מילים נרדפות". מעיל כתום שהופך לשריון שלו, הצווארון המורם נותן לו את המראה של בונפארטה שיצא לעוד מסע כיבושים

בשבוע שעבר הופיע סרטו של נדב לפיד, "מילים נרדפות", על שער כתב העת הצרפתי "מחברות הקולנוע" ("קאייה דה סינמה"), הסרט הישראלי הראשון שזוכה לכבוד הזה מאז "ואלס עם בשיר" של ארי פולמן. בתגובה לכך כתב לפיד בפייסבוק "(כמעט) מרגש כמו דוב הזהב". סרטו של לפיד עומד במרכזם של שלושה טקסטים בגיליון: ביקורת, ראיון ארוך עם הבמאי ומאמר המערכת של עורך ה"קאייה", סטפן דלורם. נתח נכבד מהגיליון של כתב העת – בו כתבו בעבר ז'אן לוק גודאר, אנדרה באזן ופרנסואה טריפו -מוקדש לסרט.

אחרי הקרנות הבכורה של "מילים נרדפות" נשמעו בתקשורת הישראלית לא מעט תהיות לגבי השאלה "איך הסרט מייצג את ישראל?", אבל אחרי שעוצרים שניה לחשוב על זה, השאלה הנכונה היא "איך הסרט מייצג את צרפת?". צרפת היא נושא הסרט, היא אתר צילומיו, היא שפת הדיבור שלו, היא המקום אליו מגיע הפליט שלנו להיפלט אליה. והסרט הוא קופרודוקציה צרפתית, והוא נתפס שם כסרט מקומי (באופן תיאורטי הוא יוכל להיות נציג צרפת לאוסקרים). לכן מאמר המערכת של דלורם מרתק לקריאה כי הוא מציג איך צרפתי רואה את סרטו של לפיד, ואת מה שהסרט אומר על צרפת ולא על ישראל: "היינו זקוקים לקולנוען זר כדי להעיר אותנו ולנער אותנו מתרדמתנו", כותב דלורם. באישורו של דלורם אנחנו מביאים לכם את המאמר שלו בתרגום לעברית.

עוד על "מילים נרדפות" תוכלו לקרוא בביקורת על הסרט ולהאזין ללפיד מסביר את סרטו בפודקאסט של סינמסקופ ברדיו הקצה.

להמשך הקריאה…

המין החזק הוא אכן הנושא של שני הסרטים המדוברים שנכנסו השבוע לטבלה, שני סרטים מאת במאיות (לבד או בצמד) על גיבורות-על עם גלימות שונות: "קפטן מארוול" הוא הסרט החדש מבית מארוול, המציג את גיבורת-העל מכוכב הלכת "האלה", ו"המין החזק" הוא סיפורה האמיתי של השופטת רות ביידר גינסבורג, בשעה שהיא לוקחת על עצמה את התיק שישנה את הקריירה המשפטית שלה, וגם יצור תקדים משפטי שיעזור לבטל חוקים המפלים אנשים על רקע מגדרי (הסרט התיעודי המצוין עליה, "RBG", מוצג ב-vod של יס, וישודר במוצ"ש בערוץ כאן 11).

שוחחתי עם נדב לפיד על "מילים נרדפות" במשך שעה בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. ניתן להאזין בספוטיפיי או כאן

יצאו מהטבלה: "פרנהייט 11/9" (אחרי שבוע אחד בלבד), "פרא אציל", "שלושה זרים זהים" ו"רומא".

להמשך הקריאה…

"מילים נרדפות". ראוי לאדם להיות מן הנרדפים ולא מן הרודפים

שוחחתי עם נדב לפיד על "מילים נרדפות" במשך שעה בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. ניתן להאזין בספוטיפיי או כאן

להמשך הקריאה…

חמישה סרטים חדשים נכנסו לטבלה: "מילים נרדפות" (על מהגר יהודי שמגיע לצרפת ומשתלט על השפה כדי ליצור בה סיפורים), "הבטחה עם שחר" (על מהגר יהודי שמגיע לצרפת ומשתלט על השפה כדי ליצור בה סיפורים) "פרנהייט 11/9" התיעודי. ומהשבוע שעבר, בו היינו עסוקים עם האוסקר, מצטרפים גם "בן חזר הביתה" ו"להיות אסטריד".

"מילים נרדפות" של נדב לפיד, זוכה פרס דב הזהב בברלין, מפצל כהוגן ובאופן קיצוני את המבקרים. תצטרכו להחליט עם מי מהם אתם מסכימים לגבי הסרט המאתגר, הסוער והשכלתני הזה.

בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה אני מדבר על נדב לפיד, מייקל מור ונפרד ממארק הוליס, סולן טוק טוק, שהלך השבוע לעולמו. האזינו בספוטיפיי או כאן

השבוע תוכלו לבחור איזה סרט צרפתי אתם רוצים. יש את הסוג המוכר והמיושן, ביוגרפיה קולנועית תקופתית מלודרמטית, מלאת פאתוס וסקס ("הבטחה עם שחר") ויש את הסוגה הצרפתית שפחות מיעה לישראל, אלא אם זה של במאי ישראלי, של קולנוע בעל צורניות רדיקלית, מנוכר, פרוע, מנתץ מוסכמות, נטול קלישאות, שלא נראה כמו סרט אחר שראיתם לאחרונה.

ואם תשימו לב לטבלה, תגלו שיש לא מעט סרטים על סופרות וסופים כרגע: "האם אי פעם תסלחי לי?", "קולט", "להיות אסטריד", "הבטחה עם שחר" ו"מלים נרדפות".

יצאו מהטבלה: "מיסטר גלאס", "סגן הנשיא".

להמשך הקריאה…

אוסקר 2019. הזוכים

אחרי 13 שנות אימון שבהן למדתי להקליד ממש מהר את מיטב הבדיחות ממונולוג הפתיחה, השנה – כך נראה – לא יהיה מונולוג פתיחה כי אין מנחה. אז מה יהיה? נחכה ונראה.

ומה תעשו עד שיתחיל הטקס?

למשל, להאזין לפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה, עם השירים והפסקולים המועמדים, וסקירה מה צפוי לנו הערב. אפשר להאזין בספוטיפיי או כאן

או לקרוא את התחזיות שלי ואת ההימורים. צלמו מסך כדי שאם ארגיש שזה מביך מדי ואחליט למחוק, תהיה לכם עדות להשפלה. הנה, זה כאן.

אם יש לכם הימורים משלכם, זה הזמן והמקום לשתף אותם.

התחלנו. היכנסו פנימה ורפרשו לעדכון הטרי ביותר.

להמשך הקריאה…

הטקסט הבא מכיל 1560 מילים. אם אתם מעדיפים לקרוא גרסה מקוצרת, עברו לכאן.

אם אתם בנהיגה ומעדיפים לשמוע את עיקרי הטקסט בצירוף חמשת השירים המועמדים, האזינו לפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. אפשר להאזין בספוטיפיי או כאן

ואל תשכחו להצטרף אלינו הלילה ב-3:00 ללייב בלוג השנתי (מספר 14) של האוסקרים ב"סינמסקופ".

להמשך הקריאה…

"האם תוכלי לסלוח לי?". שלום על ישראל

להמשך הקריאה…

ראיין קוגלר מביים את "פנתר שחור". הוא היה יכול לזכות באוסקר

בכל שנה העיתונות האמריקאית סופרת כמה שחורים וכמה נשים יש ברשימת המועמדים לאוסקר כדי להוכיח את מה שכבר כולם יודעים: הוליווד היא תעשייה גברית ולבנה. ההאשטאגים #אוסקרלבןמדי ו-#אוסקרגברימדי לא באמת משנים דבר ואולי אף גורמים לגווארדיה הישנה להתבצר בשיטותיה המיושנות. מה הפתרון? פשוט מאוד: להמשך הקריאה…